אלכסנדר והיום האיום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל
מאת: ג'ודית ויורסט איורים: ריי קרוז תרגמה: מיכל אלפון
שנה חדשה, משבים של רעננות, של התחדשות ושל הזדמנויות. ועדיין, לפעמים, יש ימים כאלו. גם עכשיו. ימים שהם הכי איומים, נוראים, גרועים ולא טובים בכלל. ימים שבהם נראה לנו שהכל לא הולך לנו ושלכל השאר הכל מצויין, נהדר, בהיר ומתוק. בספר זה תפגשו את אלכסנדר, שמהרגע שקם עם המסטיק שנרדם איתו סבוך בשערו מכריז ויודע: "שזה הולך להיות יום איום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל". אלכסנדר חולק איתנו את כל מה שקרה לו מהבוקר ועד ששוכב לישון במיטתו – אוסף של תקלות, אפליות, אכזבות וכעסים, שהתקבצו כולם ליום האיום ונורא ו... הבנתן.ם. חוויית הקריאה כמבוגרים.ות מתחלקת לשניים – מצד אחד, אנחנו חוזרות.ים להיות ילדות.ים שממש מבינות.ים את אלכסנדר שכועס שרק לו מצאו חור בשן אצל רופא השיניים ושהוא היחיד שלא החמיאו לו על הציור שצייר. מצד שני – אנו נושאות.ים בתוכנו את הקולות שמשתיקים את חוויית השלילי והמאכזב וישר ממהרות.ים למצוא פתרונות: "אולי זה רק נדמה לו? או לא הכל כל כך נורא? אולי אפשר להסתכל על הדברים אחרת?" והדבר שאני הכי אוהבת בספר הזה – שהוא לא מאפשר את הקול המבטל. שאין בסופו מוסר השכל או פרשנות. שבסוף גם אמא של אלכסנדר אומרת לו שיש ימים כאלו. אפילו באוסטרליה.
וכשיש לכן.ם יום איום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל – מה אתן.ם הכי רוצות.ים שיגידו לכן.ם?
להתראות,
נגה
