נסיכת עץ התפוח

איירה וכתבה: ג'ין ריי

הספר "נסיכת עץ התפוח" הוא ספר אהוב במיוחד בקליניקה. גם בגלל האיורים המרהיבים שלו אבל גם בגלל שהוא מספר על שתיל של תקווה שצומח מתוך אדמה חרבה (וזו אינה לשון של דימוי...)

בספר ישנה ממלכה שידעה ימים יפים יותר – מאז מותה של המלכה העוני והבצורת קבעו את מקומם בממלכה והתושבים בה אומללים ורעבים. המלך מנסה למצוא יורשת מתוך שלוש בנותיו שתצליח להפריח את השממה ותחזיר את הממלכה לימיה היפים והטובים.

שלושת בנותיו של המלך – אלונה, ורדינה ושלומית בחרו חפצים מתוף חפציה של אימה למזכרת. החפצים מרמזים על אופיין של שלושת הבנות. האב מבקש מכל אחת מהן "לעשות משהו מיוחד במינו – משהו שבגללו אהיה גאה בה. כעבור שבעה ימים ושבעה לילות אני אראה מה עשיתן ואז אודיע לכן על החלטתי". אלונה וורדינה, שתי הבנות הגדולות יותר, בוחרות להקים מגדלים שיפארו אותן. הן מתעלמות מהעוני בו שרויים נתיניהן ודורשות מהן לסייע בבניית המגדלים.

שלומית, האחות הקטנה, בוחרת לזרוע זרעים ומידי יום משקה ומטפחת אותם בעזרת חפצים מתיבה קטנה שהייתה שייכת לאימה – בקבוקון עם טיפות גשם ספורות, קופסה עם פיסה של קשת בענן, נוצת ציפור מכוכבת...

נער מקומי חובר לשלומית ומסייע לה, ובתום שבעה ימים מתחולל נס – הארץ משגשגת ופורחת ושלומית נבחרת ליורשת של המלך.

חשוב לציין שהסיפור לא מסתיים כאן – ורדינה ואלונה שותפות לשמחה ומצטרפות אל שלומית. אין כאן נימה של כעס או של זדון והתחושה בסיומו של הספר היא של חמימות משפחתית ושל אחווה.

שלומית היא דמות שקל להזדהות עימה והתיבה בה מצויים קסמים קטנים מן הטבע מעוררת בילדים שמחה והתפעלות.

ניתן לצאת בעקבות הסיפור לטיול קטן, אפילו ליד הבית, לחפש נוצות, אצטרובלים ואבנים יפות ולשמור בתוך קופסה.